הסדר חוב מול בנקים

שלום, שמי מוטי שמואלביץ',  15 שנות ניסיון בעבודה מול הבנקים, ראיתי הכל! תחומי ההתמחות שלי נעים סביב הסדרי חוב מול הבנקים וגישור, עולם המשכנתאות, גיוס אשראי לעסקים וניהול תקציב למשפחות ועסקים.

הסדר חוב מול בנקים – אם אתם נמצאם במצב בו ההחזרים החודשיים שלכם "חונקים" לכם את התזרים או אין כבר מאיפה לשלם או כבר נמצאים במצב של החזרים בחשבון, הגיע הזמן לפעול ורצוי לפעול בצורה חכמה, יעילה וכמה שיותר מהר. הגיע הזמן להסדר החוב מול הבנקים. לא לחכות למחר, יש בעיה ברמת התזרים, צריך לפתור מיד ולא לחכות.

אני בטוח, אני יודע, מצב שבו אין לנו איך לגמור את החודש וההתחייבויות רק גדלות והבנק לא מפסיק להתקשר, זה מצב בעייתי מכל הבחינות, כלכלית וברוב המקרים משליך באופן אוטומטי על התא המשפחתי.

חשוב שנבין, ניתן לפתור את נושא תזרים והחובות לבנקים, ברוב המקרים במספר פעולות פשוטת בלי קשר לגובה החוב ומספר הבנקים להם אנחנו חייבים. לא חייבים להגיע לעורכי דין ולמלחמות משפטיות, דבר הגורר עלויות גבוהות מאוד וזמן פעולה ארוך ומתיש.

חוב קיים הוא בראש ובראשונה אחריות של הלווה או הלווים החתומים על ההלוואה, אין ספק בכלל, וכמובן שהדבר החמור ביותר הוא לברוח מאחריות זו. אך אני יודע, יודע בוודאות כמעט מלאה, שברוב המקרים לבנק חלק לא מבוטל בחוב שנוצר ללקוח. הבנקים, ללא כל בקרה ואחריות "דוחפים" הלוואות ללקוחות כי זה בסיס קיומם וזה לא עובר לי על סדר היום.

חייבים כסף לבנקים ולא יודעים מה לעשות? לא סוף העולם! אל תתנו לבנקים להרוס לכם את החיים! השאירו פרטים ונחזור אלכם בהקדם.

ואם יש לכם זמן אתם מוזמנים לקרוא כתבה מעניינת מאוד שלי על הסדרי חוב מול בנקים…

מהו הסדר חוב?

הסדר חוב הינה פעולה בא אנו מבצעים הסכם משפטי חדש על מנת להסדיר יתרת חוב קיימת. מטרת הסדר החוב הוא לשפר את תנאי ההלוואה הקיימת בעיקר ברמת תזרים על מנת שהחייב יוכל להחזיר את יתרת החוב המוסכמת ואפילו להקטין עד לבטל חוב קיים.

ישנם מצבים, מתוך אינטרס הבנק, בהם הבנק מקטין חוב ואף מוחק חוב (בדרך כלל מול מחלקה משפטית). ישנם מצבים בהם הבנק מגיע לפשרה ברמת הפריסה של ההלוואה על מנת להקטין החזרים חודשיים.

ישנם שני מצבים בהם ניגש לטובת הסדרי חוב מול הבנקים:

• הסדרי חוב טרם החלו החזרים בחשבון

זהו הסדר במעמד שבו ההתנהלות בחשבון הבנק עדיין תקינה ואנחנו עומדים בכל ההתחייבויות. כלומר, לא הגענו עדיין למצב בו ישנם החזרי צ'קים, הו"ק, כ.אשראי וכו'. אנחנו צופים בעיה כמובן (בעיות ברמת תזרים ניתן לצפות מראש ב 99% מהמקרים) יודעים שעוד חודש חודשיים כבר לא יהיה לנו מאיפה לשלם את החובות. במצב כזה, אנו מבקשים מהבנק הסדר חוב לפני שהבעיות המשפטיות נכנסות לתמונה.

• הסדרי חוב לאחר החזרים בחשבון

הסדר חוב מול הבנק לאחר שכבר חזרו לנו צ'קים בחשבון, הו"ק, כ.אשראי וכו' מעמידה אותנו במצב בעייתי יותר בכל הקשור להסדר החוב. במצב כזה, רמת האמינות בלקוח תרד, רמת הסיכון של הלקוח עולה וברוב המקרים התהליך מתבצע כבר מול עורכי הדין של הבנק (שגם לזה יש יתרונות).

מהו הליך הסדר החוב מול הבנקים?

הליך הסדר החוב מול הבנקים תלוי בסטטוס בו אנו נמצאים ברמת ההתנהלות ותזרים מול הבנק נכון להיום.

מצב ראשון – במקרה בו אנו באים לבקש להסדיר חוב קיים במצב שבו עדיין לא היו לנו החזרים בחשבון, הסדר החוב מתבצע ישירות מול הבנק עצמו ועד לרמת הסניף עצמו. אין כאן צורך בהתערבות משפטית כזו או אחרת מלבד הסכם הלוואה חדש אותו מנפיק הבנק.

עלינו להציג לבנק את המצב הקיים, את יכולת תזרים נוכח הצפי החדש ולהגיע להבנות. הבנק מבחינתו מפעיל שיקול דעת האם להגיע אתנו להסדר או לו. קבלת ההחלטה של הבנק תלויה בעיקר ביכולת שלנו להציג את הסיבה להסדר בדרך המקצועית והאסטרטגית הטובה ביותר.

במצב זה, אנו מגיעים לבנק עם צפי לבעיית תזרים או אפילו וודאות מלאה מבחינתנו, יחד עם זאת לוקחים אחריות לפני שהמצב מחמיר. מצב זה אידיאל עבורנו להגיע להסדר חוב יעיל וקל מול הבנק. הליך הסדר החוב מנוהל ישירות מול הסניף ותלוי ביכולת שלנו להגיע עם הבנק להבנות.

המטרה שלנו בהסדר החוב ישירות מול הבנק, להגיע לפריסה טובה ביחס לכושר ההחזר שלנו מבלי שמחיר הכסף יפגע ומבלי שהבנק יבקש בטחונות או בטחונות נוספים (במידה וכבר יש בטחונות קיימים).

מצב שני – הסדר חוב לאחר שבחשבון הבנק שלנו כבר יש התראות חריגה, החזרי צ'קים, פיגורים בהלוואות, בקיצור – סלט. גם במצב זה, בדומה למצב הראשון שציינו, ניתן להגיע להסדר ישירות מול הסניף, רק שכאן אנחנו כבר בעמדת כח הרבה פחות חזקה מול הבנק, אם בכלל. גם אם יהיה הסדר חוב מול הבנק, התנאים יהיו בעייתיים מאוד, התקופה תהיה סביר להניח קצרה ממה שנכון לנו ברמת תזרים וה "הסדר" שיציע לנו הבנק, לא באמת הסדר, יותר כמו למרוח את הסוף המר שלנו ומבחינת הבנק – "כיסוי תחת".

בקיצור, במצב בו החשבון שלנו מנוהל בצורה לא תקינה, הבנק יעשה לנו את החיים קשים ביותר והדרך להעברת החוב לעורכי הדין של הבנק היא קצרה מאוד.

ברגע שהחוב הגיע  למחלקה המשפטית מול הבנק, הליך ההסדר מנוהל מול המחלקה המשפטית. הליך זה בדרך כלל יקר יותר וארוך יותר ברמה הבירוקרטית. מצד שני, עורכי הדין של הבנק הם לא מנהלי סניפים ויש להם אינטרס לסיים את התיק כמה שיותר מהר ולהגיע להסדר חוב עם החייב. בשורה התחתונה, בנק לא אוהב להשאיר קצוות פתוחים ברמות חוב.

בנוסף, הליך הסדר החוב יכול להיות, כמו שנאמר, במצב שבו ההתנהלות תקינה ואנחנו מגיעים לבנק בזמן לפני שכל הבעיות מתחילות ויכול להמשך דרך עורכי דין של הבנק, הוצאה לפועל ועד הליכים של פשיטות רגל. חשוב שנבין, ככל שנתן פתרונות בשלב מוקדם יותר, נחסוך הרבה כאבי ראש ויש לכך משמעות עצומה להמשך הליך הסדר החוב מול הבנקים.

מה עלינו לבדוק טרם התחלנו את ההליך להסדרי החוב מול הבנקים?

במידה ואנו מעוניינים לבצע הליך של הסדר חוב, עלינו לבדוק, ורצוי בטבלה מסודרת את הדברים הבאים – דוגמא:

	הגוף המלווה	יתרת הלוואה	תקופה לסיום בשנים	החזר חודשי	ריבית	סוג הלוואה	לווים ראשי	ערבים / בטחונות אחרים
1	פועלים	126,750	3.5	3,282	4.75%	מסחרי רגיל	דוד ומיכל	הורים
2	לאומי	450,000	17	2.819	3%	משכנתא	דוד ומיכל	נכס
3	מזרחי	220,000	4	5,117	5.5%	עסקי	דוד	אין
4	כ.אשראי	40,000	3	1,282	9.5%	פרטי	דוד	אין
5	משפחה	12,000	1	1,000	0%	פרטי	מיכל	אין

יש משמעות רבה לסטטוס ההלוואה ברמת ניהול הסדרי החוב. כלומר, האם ישנם בטחונות כנגד ההלוואה, האם ישנם לווים נוספים להלוואה או האם ההלוואה ניתנה לנו "סולו" ללא בטחונות ו/או ערבים או לווים נוספים להלוואה.

כמו כן, עלינו לבדוק מהו כושר ההחזר שלנו, כמה אנחנו באמת יכולים להחזרים כל חודש על ההלוואות שלנו על מנת שלא נגיע למצב דומה בעתיד.

מה האינטרס של הבנק להגיע אתנו להסדר חוב?

לבנק אינטרס עצום להגיע אתנו להסדר חוב! בנק לא אוהב ולא רוצה להשאיר חובות פתוחים. הסיבה היא שהוא מפסיד מזה יותר מכולם. הלוואה שהבנק נתן ולא משולמת, בסופו של דבר, הבנק לא רואה כסף. בהסדר חוב, הבנק רואה סכום מסוים לכל הפחות, במקרה הפחות טוב ועל היתרה הוא מדווח כ"חוב אבוד". על "חוב אבוד" לבנק יש זיכוי במס. חוב אבוד, זהו חוב עליו הבנק וויתר בהליך של הסדר חוב.

הבנק מתמודד עם חייבים כל הזמן, תמיד יהיו את אלו שנפלו בעסק, שברמת תזרים נמצאים פתאום במצב פחות טוב ממה שהיו ביום מתן ההלוואה, תמיד יהיו את אלה שלקחו הלוואה כי הבנק "דחף" להם הלוואה כי בסוף זה בסיס הקיום של הבנק.

בכל אחד מהמצבים, הבנק לא רוצה להגיע למצב בו החוב נשאר פתוח, זה ממתג אותו לא טוב, זה עלויות לעורכי דין וכו'. הסדר חוב זה אינטרס של הבנק בדיוק כמו של הלקוח.

הבנק מבחינתו מחויב למצות את כל ההליכים הבירוקרטים על מנת שלא יבצר מצב שנעשה "שוק" בכל המשתמע מהסדרי החוב. מה עוד שמיצוי ההליכים לגבייה, במקרים רבים גורמים לחייב להתייאש ולשלם את החוב במלואו כי ההליך יכול להיות "מאיים" בנקודת מבטו של החייב. אחרי הכל, לקבל טלפונים מעורכי דין, עיקולים לחשבון, עיקולים למשכורות, תיקים בהוצל"פ וכו' זה לא נעים.

כיצד אנו מגיעים לחובות שאין באפשרותנו לשלם?

בתקופת השפע הצרכני, בו כל אדם מסתובב עם עשרות אלפי שקלים במזומן בכל זמן נתון, אין פלא בכמות החייבים הולכת וגדלה. נשמע לכם הזוי שאדם ממוצע מסתובב עם עשרות אלפי שקלים בארנק בכל זמן נתון? כמה כרטיסי אשראי יש לכם בארנק כרגע? מה המסגרת בכרטיסים? מה המסגרת המנוצלת?

תעשו אחד ועוד אחד ותראו שברגע זה, אם תרצו אתם יכולים "לגהץ" או למשוך הלוואה דרך כרטיסי האשראי של עשרות אלפי שקלים בממוצע.
זה בלי שנדבר על כ.אשראי חוץ בנקאיים שמוכרים לנו כל היום. מי לא מוכר לנו כסף היום? כולם מוכרים… אפילו רמי לוי מוכר כסף, שופר סל, חברות ביטוח, הלוואות בין אנשים (טריא ועוד). כל אלו גופים חוץ בנקאיים שכל עוד היסטורית האשראי שלנו תקינה, אנחנו יכולים לקבל הלוואה.
הבנקים מוכרים כסף בלי הכרה, כמעט ברמה של בוא וקח. היכולת שלנו לצרוך היום אשראי היא בלתי נגמרת עד שלא הוכחנו אחרת.

אז יש לנו צורך מסוים, חולשה למשהו כזה או אחר, מציעים לנו פתרון מימוני, מה, לא ניקח? אנחנו לוקחים כי זה מגיע מצורך ונקודת כאב. הבעיה שאנחנו לא מבינים את המשמעות של לקיחת ההלוואה ברמת תזרים החודשי והגבול בין תשלומים סדירים להסדרי חוב דק מאוד במקרים רבים. לפעמים הכתובת רשומה כבר על הקיר.

לקחנו הלוואה אחת לא חכמה (לא לצורך מסוים ולא לפי תזרים), פתאום תזרים החודשי שלנו נפגע, לוקחים עוד הלוואה קטנה על מנת שלא נכנס לחריגה, בינתיים תזרים נפגע יותר, עוד הלוואה מבנק אחר, עוד הלוואה חוץ בנקאית… מכאן כדור שלג שאין לו סוף. אין לנו באמת יכולת להחזיר את ההלוואות שאנחנו לוקחים.

לסיכום: חובות לבנקים – זה לא סוף העולם!

הסדרי חוב מול בנקים, אל תהיו פראיירים, אל תתנו לבנק להרוס לכם את החיים ולגרום לכם תחושת פחד וחוסר אונים, לכל דבר יש פתרון. לבנק יש אחריות על הכסף שהוא מלווה בדיוק כמו שלנו יש אחריות להחזירו.

הנה לכם סיפור מעניין על הסדר חוב מול הבנקים… 

משפחת "א" מיבנה שבשפלה. זוג מקסים, עבודות מסודרות, הבעל עובד בתנובה מזה 10 שנים והגברת עובדת קופ"ח כללית מזה 8 שנים. הכנסותיהם הכוללת הינה 16,000 ₪ נטו, הכנסה ממוצעת למשק בית במדינת ישראל. היסטורית אשראי תקינה וללא דופי לאורך השנים עד ש…

הזוג מנהל חשבון בבנק שלא נציין את שמו, אבל אציין שמדובר באחד משלושת הבנקים הגדולים במדינה. הזוג התחיל בלקיחת הלוואה, שהבנק הציע להם ע"ס 100,000 ש"ח לכל מטרה לטובת ריהוט ושיפוץ נכס קיים. ההלוואה ניתנה לתקופה של 5 שנים וההחזר החודשי עמד על סכום של 2,000 ₪ לערך.

הבעיה התחילה כאשר הזוג כבר הרגיש חנוק לשלם 2,000 ש"ח על הלוואה קצרת טווח ועוד 3,800 ש"ח על הלוואה משכנתא לתקופה ארוכה מאוד של 25 שנים בממוצע. מדובר בהחזר כולל של 5,800 ש"ח סה"כ מהכנסה כוללת של 16,000 ש"ח.

כאשר הגיע הזוג לבקש את עזרתם בבנק ברמת כושר ההחזר, הבנק מכר להם כסף נוסף, 50,000 ₪ לסגירת מינוס וחיובים חודשיים עתידיים בכרטיסי האשראי. הלוואה עם החזר נוסף של 1,000 ש"ח בחודש. הלוואה זו אומנם נתנה להם פתרון לטווח הקצר, כי זה סגר מינוס והחזרים עתידיים בכרטיסי אשראי היום, אך לטווח הארוך העלתה את ההחזרים החודשיים שלה ב 1,000 ש"ח נוספים ובלי פתרון אמתי.

מפה לשם, הגלגל המשיך, והזוג ב"אדיבות" הבנק, המשיך "להתגלגל" על הלוואות שהבנק נתן לו. כל עוד הזוג הגיע לבנק לבקש הלוואה, הבנק העדיף לתת הלוואה מאשר למצוא ללקוח פתרון אמתי.

הזוג עובד במקומות עבודה מסודרים ובשורה התחתונה הבנק העמיד ללקוחות אשראי כולל של מעל 300,000 ש"ח ללא ביטחונות ועוד 150,000 ₪ עם לווים נוספים (לא כולל הלוואת המשכנתא)! 500,000 ש"ח אשראי לזוג שלא יוכל להחזיר את הכסף בחיים ברמת ההחזר החודשי. ולא צריכים להיות חכמים גדולים בשביל להבין את זה, בטח לא בנק שהמומחיות שלו זה ניתוח סיכונים.

הפתרון מהתחלה היה צריך להיות פריסת הלוואה הראשונה להחזר חודשי הגיוני ברמת תזרים ולא להציף את הלקוח בהלוואות נוספות. אם מהתחלה הבנק היה מייחס חשיבות לכושר ההחזר של הלקוחות לא היו מגיעים הלקוחות למצב בו אין ביכולתם לשלם את ההלוואה מהתקציב החודשי.

אבל במקום לתת פתרון אמיתי, החליט הבנק להעמיד אשראי בלי סוף לזוג הנחמד, מהסיבה הפשוטה שזה בסיס קיומו. הזוג, שלא מבין כלום ברמת התנהלות מול בנקים ולא מודע להשלכות של אי עמידה בתשלומים פשוט קורס.

אם בנק מעמיד אשראי בסדר גודל כזה, הוא אשם לא פחות ואפילו יותר בכך שהלקוחות לא יכולים להחזיר את הכסף לבנק. הגעתי עם הזוג לבנק, פגישה עם מנהלת הסניף, כמובן שהתגובה הראשונה הייתה "מה אתם רוצים ממני…" אבל מהר מאוד למנהלת נפל האסימון והיא הבינה שיש כאן בעיה.

מפה לשם, הפגישה הייתה סוערת בהתחלה, הבנק ניסה להתנער מאחריות ובסוף הפכה ל"נעימה", היא הבינה שיושב בעל מקצוע שלא ניתן לספר לו סיפורים, והשורה התחתונה הייתה שהם מחויבים להסדיר את החוב לרמה שהלקוחות יוכלו להחזיר את החוב ללא מאמץ, לאחר שדאגתי להבהיר לבנק את חומרת המצב, לא הייתה להם ברירה ולתת לנו את שדרשנו, פריסה מחודשת של ההלוואה, שנה ראשונה בגרייס, תשלומי ריבית בלבד, על מנת ליישר קו ברמת תזרים, הפחתת הריביות, פריסה מחודשת של הלוואת המשכנתא + אישור חריג להכנסת החוב למשכנתא, עם מכתב המלצה של מנהלת הסניף.

בשורה התחתונה, מה חשוב להבין, בנקים תמיד ייתנו לנו הלוואות כל עוד לא נוכיח להם שאנחנו לא יכולים להחזיר. מכירת כסף זה בסיס קיומם של הבנקים. אבל מה עם אחריות מוסרית מקצועית בסיסית?!

לבנק יש אחריות על כסף שהוא מוכר לא פחות מהאחריות שלנו להחזיר את הכסף שאנחנו לווים. אל תתפתו לקחת כסף סתם, אם ישנו קושי, תסבירו לבנק ותבקשו לפרוס את ההלוואה ביחס לכושר ההחזר שלכם. ואם הם לא יסכימו, הבעיה היא שלהם לא פחות.

בברכה,
מוטי שמואלביץ – מומחה למשכנתאות והסדרי חוב מול בנקים