מנהל מקרקעי ישראל
מנהל מקרקעי ישראי / רמ"י – רשות מקרקעי ישראל, כל מה שאתם צריכים לדעת ברמת רכישת נכס הרשום במנהל ולא בטאבו.
מנהל מקרקעי ישראל
החל משנת 1960 מנהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל את קרקעות המדינה, קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח המהוות כ-93% משטח מדינת ישראל. עד להקמת המנהל נוהלו המקרקעין על ידי הקרן הקיימת לישראל, שניהלה את הקרקעות מראשית תקופת ההתיישבות הציונית, רשות הפיתוח שניהלה את האדמות שהופקדו לנכסי נפקדים לאחר מלחמת השחרור ומדינת ישראל שניהלה את כל הקרקעות שהיו רשומות על שם הנציב העליון עד הקמת המדינה. הצורך לרכז את ניהול המקרקעין הוביל להקמת המנהל. בהתאם לחוק מנהל מקרקעי ישראל, מועצת מקרקעי ישראל קובעת את מדיניות הקרקעות ומפקחת על פעולתו של מנהל מקרקעי ישראל ותקציבו. בראש המועצה המונה בין 18 ל-26 חברים, עומד שר הבינוי והשיכון. תחומי הפעילות העיקרית של מנהל מקרקעי ישראל הם ניהול מלאי המקרקעין, יצירת עתודות לקרקע בבעלות ציבורית למטרות לאומיות, שיווק קרקעות, טיפול בחוכרים ופיקוח על שימושי קרקע שונים.
אגפי המטה במנהל מקרקעי ישראל
אגפי מטה השייכים למנהל הם: אגף תכנון ופיתוח המטפל בתכנון ובפיתוח פיסי ועוד, אגף שיווק וכלכלה אחראי על שיווק קרקעות באזורים עירוניים, תיאום עם חברות המשתכנים וביצוע פינויים ועוד. אגף קרקע חקלאית אחראי על שימושים בקרקע חקלאית, גנים לאומיים שמורות טבע, פעילות קרקעית במגזר הערבי, החכרת קרקע חקלאית לזמן קצר ועוד. אגף חוכרים ומשתכנים מטפל בחוכרים ובמשתכנים במגזר העירוני ועוד. אגף בעלות ורישום מטפל ברישום זכויות החוכרים בלשכת רישום המקרקעין, רכישות קרקעות וחליפין ועוד. פיקוח על קרקעות המנהל הן יחידות המייצגות את המנהל בשטח, בשליטה הפיסית בקרקע ועוד. בנוסף למחוזות המנהל השונים קיימת יחידה הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש.
חוק יסוד במנהל מקרקעי ישראל
עיקרי מדיניות ניהול המקרקעין נקבעים מכח חוק יסוד: מקרקעי ישראל הקובע שהבעלות על קרקעות ישראל לא יועברו במכר למעט חריגים שנקבעו בחוק. חוק מקרקעי ישראל קובע את החריגים לאותו הכלל. חוק רשות מקרקעי ישראל שעל פיו הוקמה רשות מקרקעי ישראל והאמנה בין מדינת ישראל לקרן הקיימת לישראל שם נקבע גם העיקרון שהמדינה תמסור קרקעות רק בחכירה ולא בהעברת בעלות. החכירה נעשית באחת משתי דרכים: בחתימת חוזה פיתוח עם המנהל שבו מתחייב היזם לדבוק בתכניות שאושרו על ידי המנהל, או בחתימת חוזה חכירה עם המנהל.
מחלוקת בציבור במנהל מקרקעי ישראל
ישנם שני נושאים עיקריים בתחום אחריות המנהל המעוררים מחלוקת בציבור- הראשון הוא ניצול אדמות חקלאיות למטרות מסחריות והקמת קניונים ושכונות מגורים יוקרתיות והשני הוא איסור החכרת בתי מגורים שהוקמו על אדמות קק"ל לאנשי המגזר הערבי, מאחר ובאמנת היסוד של קק"ל משנת 1901 נקבע שהקרקעות שנרכשו ישמשו להתיישבות יהודים בלבד.
הרפורמה- רשות מקרקעי ישראל
בתכנית הרפורמה שהוצגה על ידי משרד האוצר בשנת 2009 הוצע להקים את רשות מקרקעי ישראל שתהיה רשות ממשלתית חדשה לניהול הקרקעות על מנת לייעל את המנגנון. הרפורמה קוראת להעביר את הבעלות בקרקע לידי החוכרים ביעודי מגורים ותעסוקה ולהביא להפשרת קרקע חקלאית לסחר נדל"ן, צעדים, שעל פי האוצר ידחפו קדימה את הפיתוח הכלכלי בישראל ויובילו לירידה במחירי הדירות. הקניית בעלות לחוכר אומרת שהחוכר ירשם כבעלים של הנכס, כשבחלק גדול מהמקרים המעבר יתבצע בלא תמורה ובמקרים אחרים תמורת תשלום מסויים. תנאי מוקדם להקניית הבעלות הוא היוון הנכס(תשלום מראש עבור תקופת החכירה). החוכר יכול לבחור להישאר במעמדו. המטרה העומדת מאחורי העברת הבעלות היא תמריץ ליזמים והקלה כלכלית ובירוקרטית על החוכרים שנאלצים לקבל את הסכמת המנהל על כל שינוי מתוכנן בקרקע, בבירוקרטיה מייגעת ובלא מעט תשלומים נוספים. כך גם המנהל יהיה חופשי להתרכז בטיפול בשאר תחומי אחריותו. תחום התכנון והפיתוח יעברו לרשויות המקומיות והיא תוכל להתרכז במיזמים בעלי אופי לאומיים.
בעד ונגד במנהל מקרקעי ישראל
הדבר עורר ביקורת ציבורית רבה מתוך ההשלכות הנרחבות של מכירת קרקעות המדינה. החששות רבים, לדוגמא: הקרקע עלולה להמכר לגורמים עוינים, יווצר פער גדול אף יותר בין בעלי הממון והאפשרות לרכוש קרקעות וכך גם השפעה לבין אלה שידם אינה משגת. למדינה יהיה קושי לדאוג לדיור לעולים חדשים, תרד השליטה על מפעלים מאחר ולא תהיה שליטה על הקרקע המיועדת לבנייתם ולתפעולם, תרד היכולת הממשלתית לדאוג לתעסוקה ופרנסה בפריפריה. מבחינה סביבתית יהיה קושי באכיפת חוקים סביבתיים ובשמירה על מרחבים ירוקים. לעומתם יש החושבים שהרפורמה תביא עמה ארגון מחדש מבורך, רענן ופחות מסורבל. שמאי מקרקעין מצביעים על כך שקרקעות שיעברו למעמד של קרקע פרטית תפטור את הצורך בתשלום דמי היתר למנהל, סכום כסף משמעותי שנאלץ לשלם כל אדם המתגורר על אדמה חכורה במידה והוא רוצה להרחיב את ביתו.
מעבר הדרגתי במנהל מקרקעי ישראל
במנהל טוענים שכל נקודות הביקורת מעוגנות בחוק על מנת להגן על הקרקעות. אין מדובר בקרקעות חקלאיים וציבוריים, כך מבטיחים שם, מובטחת השמירה על השטחים הפתוחים. תוקם קרן שתפקידה יהיה לשמור ולטפח שטחים אלה, להקים עוד פארקים ואזורי נופש. רישום בטאבו ימנע מכירה לגורמים עוינים, והפער החברתי רק יצטמצם מעצם היותם רוב החוכרים מהמעמד הנמוך והבינוני.
בברכה,
מוטי שמואלביץ – יועץ משכנתאות
על מה תרצה לקרוא?
